#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לח. האומר פתח פתוח מצאתי נאמן. 1) מדוע לא נעמיד אשת כהן אחזקה שהיא כשרה לכהונה ונאמר שלא תחתיו זינתה 2) מדוע לא נאמר באשת ישראל שקיבל בה אביה קידושין פחות מבת ג' דאיכא ס""ס, ספק באונס וספק ברצון ואת""ל ברצון ספק כשהיא קטנה ופתוי קטנה אונס 3) מדוע לא נעמידנה בחזקת היתר לבעלה 4) מדוע לא נאמר שיש ס""ס שספק מוכת עץ ומוכת עץ שכיח? "	"1) תירצו התוס' (ד""ה לא) דאדרבה אית לן למימר דהשתא נבעלה שנעמידה אחזקת הגוף שהיתה בתולה.<br>2) תירצו התוס' (ד""ה ואי) דשם אונס חד הוא.<br>3) דלאונס יש קול, והשתא דאין קול הוי ליה רצון רובא ומיעוט אונס, ורובא וחזקה רובא עדיף.<br>4) לפר""ח שמוכת עץ פתחה סתום אתי שפיר. וגם לפרש""י י""ל דאם היתה מוכת עץ היתה טוענת שאין גנאי בכך כמו ביאת אונס ומדלא טענה כן אין להסתפק בכך. [ולקמן (בע""ב סוד""ה אי) כתבו שמוכת עץ רק לר""ג שכיח אבל לר' יהושע לא שכיח ולכן אינו ס""ס] <sup>יב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>יב.  והרשב""א תירץ שמוכת עץ אינו שכיח ודבר שאינו שכיח אם טענה נאמנת אבל אנחנו לא טוענים לה.</span>"	כתובות תוס' ט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט. וכי תימא מעשה שהיה מפני מה לא אסרוה. באר קושית הגמ' ומה תירצה? 	"רש""י פירש מפני מה לא אסרו את בת שבע על דוד שהרי עדים הרבה ידעו. והתוס' (ד""ה מפני) פירשו דדוד היה יודע שנבעלה לו וא""כ כיצד לקחה לו לאשה. ותירצה הגמ' דהתם אונס הוה ואיבעית אימא כל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות כותב לאשתו."	כתובות ט. - ט: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מ. מדוע הגמ' בב""מ קראה לבת שבע ספק אשת איש? "	"נאמר בסוגיין שכל היוצא למלחמת בית דוד גט כריתות כותב לאשתו ופרש""י שאם ימות במלחמה [או לא יחזור] יהא גט מיום כתיבתו, ואתי שפיר שקראו לבת שבע ספק אשת איש דדלמא יחזור אוריה מן המלחמה. ולר""ת (בתוד""ה כל) היה כל<br>אחד כותב גט כריתות לגמרי בלא שום תנאי, וקרי לה ספק אשת איש לפי שהיו מגרשין בצנעא שלא יהא נודע ויקפצו עליהן בני אדם <sup>יג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>יג.  כתב הרשב""א שמה שהנביא היה מקנטרו לדוד לפי שלא גרשו אלא שלא תתעגן ובוטחים היו בנשותיהן שתמתנה להם.</span>"	כתובות תוס' ט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מב. האם האומר פתח פתוח מצאתי נאמן לאוסרה ולהפסידה כתובתה ומדוע, ומי אינו נאמן? 	"לרבי אלעזר נאמן לאוסרה עליו דלגבי נפשיה נאמן לשוויה אנפשיה חתיכא דאיסורא ופירש רש""י שאינו נאמן להפסידה כתובתה. והתוס' (ד""ה נאמן) כתבו דר' אלעזר מצי סבר שנאמן להפסידה מיהו בירושלמי משמע שאינו נאמן.<br>לרב נחמן אמר שמואל נאמן אף להפסידה כתובתה שחכמים תקנו כתובה והם אמרו שנאמן להפסידה אף בטענת פתח פתוח דחזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה, שאין לחוש שיטעון אדם כך אלא באמת, שאם היה שונא אותה מתחילה לא היה טורח בסעודה וכונסה ומפסיד סעודתו חינם. ולמ""ד כתובתה מדאורייתא לא היה נאמן להפקיעה אלא בעדות ידועה.<br>לרב אחאי לפרש""י ולפי' הראשון של התוס' (ד""ה מברכתא) נשוי נאמן ובחור אינו נאמן שאינו בקי בפתח פתוח <sup>טו</sup>. ולפי' השני של התוס' גם בחור נאמן ויש להלקותו על שחשוד על הזנות, ונשוי נאמן ואין מלקים אותו. כתבו התוס' (ד""ה אמר) דקי""ל כתובה דאורייתא, והלכה כרב אשי שהוא בתרא דס""ל דלא אמרינן חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה ואין אדם נאמן לטעון טענת פתח פתוח דחיישינן שמא משקר.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>טו.  כתב הרשב""א שדוקא להפסידה כתובתה אינו נאמן, אבל לאוסרה עליו נאמן כיון דשויא אנפשיה חתיכה דאיסורא.</span>"	כתובות ט. - י. ותוס'		
